בניחוח וינטאז'

שלום לקוראים היקרים, האמת שהזנחתי אתכם קצת, אבל מנסה לחזור לשגרה.
הייתי עסוקה עם אימא שלי שחלתה ועם הילדים המון המון.
עכשיו מתפנה קצת לכתוב.

לכולנו יש פריטים בארון שקשה לנו מאוד להיפרד מהם מסיבה זו או אחרת. לפעמים הפריטים קטנים עלינו ואנחנו מחכים מתי נעשה דיאטה והם יעלו עלינו. לפעמים הפריטים נראים לנו לא עדכניים בכלל אבל בגלל ששילמנו עליהם כל-כך הרבה חבל להיפרד. חמתי שבת 86 שתבדל לחיים ארוכים שומרת פריטים מלפני 30 ו 40 שנה בארון כי הם במצב "כמו חדש" וחבל להיפרד מהם.
אני דווקא אחת שמאוד אוהבת לדלל את הארון פעם בחדשים-שלוש ולראות מה כבר גמר את הקריירה, מה להעביר הלאה, מה לזרוק ובכלל...אבל גם לי יש פריטים מלפני 20 שנה לפחות ש"חבל לי להיפרד מהם" בגלל האיכות/מחיר/מידה כל מיני כאלה...
פריט כזה מצאתי בארון בתלייה העליונה (יש לי תלייה תחתונה ועליונה בארון) מסתתר, זהו סריג עם דוגמה אתנית? או לא, בגוון סגול כהה, צבע שקשה מאוד למצוא ולי הוא מאוד מתאים לפנים. כנראה בגלל זה שמרתי עליו וזה סריג של מארקס אנד ספנסר באנגליה, שבזמנו עלה לי 45 פאונד!!! זה היה לפני 20 שנה וזה היה הרבה, חשבתי שיהיה השקעה לטווח ארוך.
השמשתי אותו על שמלה בניחוח שנות ה-70 של "אסוס" שיש לי אותה כבר עונה שלישית ולמרות שרווליה הקצרים הבד שלה מתאים בול לחורף.
התוצאה לפניכם עם הקארדיגן של M&S ובלעדיו.
ככה לובשים וינטז'...

סריג-קארדיגן: M&S, נעליים: בינגו, תיק: מתנה מאחותי מאנגליה

שמלה: אסוס (ישן), שרשרת: איתן

יש גם בגדים שיש להם "ריח" של וינטז'...הכוונה שימוש בתחרה, קטיפה, תכשיטים, סיכות לפעמים יוצרים אווירה בסגנון וינטז'י וככה היה הלוק שלי באותו היום שלבשתי כמעט הכל שחור עם תבלינים אדומים. הסיכה היא סיכת פרפר שהבאתי מלפני 20 שנה ממוזיאון הפרפרים בסטרטפורד, אנגליה עירו של שקספיר, יש לי 2 אחת אדומה ואחת ירוקה. הנעליים בסגנון רטרו יוצרים גם כן אווירה של אדי כלאב סטודיו בירושלים שיוצר נעליים מיוחדות בעבודת יד ואני רכשתי אותן לפני מספר חדשים באחת מתערוכות הנעליים בתל אביב.

חולצה מציצה: צילה תפור עלייך, מכנסיים שחורים בייסיק, עליונית תחרה: אלונה מירון (3 שנים)

נעליים: אדי כלאב

סיכה: מוזיאון הפרפרים באנגליה, סטרטפורד, מלפני 20 שנה

לוק אחרון שארצה לחלוק עמכם הפעם (ודווקא יש לי עוד כמה שנשמור לפעם הבאה) גם כן קצת שחור וקצת דרמטי עם ניחוח עכשווי אבל תיבולים שיכולים להיות גם של "פעם"
חצאית ארוכה עם שסע ופסים באלכסון שיוצרים צללית ארוכה ועליה חולצת תחרה עבה עם תכשיט מובנה של "עונות" מלפני שנה וחצי, צעיף טרנדי עם גולגלות, צמיד מתכתי ביחד יוצר כמו לוק רוקאנדרולי אך אלגנטי ולא בועט.
לשיפוטכם:

חצאית, צמיד וצעיף: סיגלית וונש, חולצה: עונות (ישנה), נעליים: פליי פוט, ג'קט: ען-דן

טוב, מקווה שנהניתם ובעיקר נהניתן וקיבלתן טיפים מעניינים. נתראה בקרוב מאוד שוב פעם

נוסטלגיה לכבוד השנה החדשה....

שלום לכם,
פוסט ראשון ל2017

רציתי לספר לכם סיפור על ילדה קטנה שהוריה עלו לארץ ב1971, הוריה רצו מאוד שיהיו לה שמלות יפות כמו בחוץ לארץ. והם דאגו פעם בחודש ללכת למאין "ויצו" או משהו דומה לזה שהיה קיים ברחוב אלקלעי בירושלים ולראות איזה בגדים יש שם שהביאו דודות עשירות מארה"ב ולקבל אותם בחינם, עזרה לעולים חדשים. ככה הם התלבשו בשנים הראשונות שלהם בארץ ודאגו להלביש את הילדה הקטנה בשמלות.
כאשר הילדה בגרה קצת והייתה בכיתה ו או ז היא מאוד רצתה להיות חלק "מהחברה" ללבוש "ליוויס", "lee", "wrengler" וכל המותגים של תחילת שנות ה-80. אך עדיין המצב הכלכלי לא היה בדיוק מזהיר ולכן הסתפקה בכל מיני תחליפים. אחת הבושות הגדולות שהיא חוותה הייתה בכיתה ז' כאשר כמה בנות שאלו אותה: נכון שאין לך הרבה בגדים? היא אלתרה מיד במקום וענתה להם יש דווקא אבל הם בכביסה ובסופי שבוע אני לובשת הרבה כאשר אנחנו יוצאים לדודים וחברים. אך השריטות הקטנות האלה של הילדות מלוות אותנו ונשמרות בעמקי הנשמה.
בשלב זה אתן יכולים לנחש שהילדה הקטנה שאני מספרת לכן עליה היא אני כמובן. בגיל 15 אמא שלי הודיעה לי שהיא תמיד תשמח לקנות לי בגדים מספיק ליום יום אבל אם יש לי תאבון כל-כך גדול לבגדים נוספים ושונים תתחילי לעבודה ושיהיה לך כסף משלך כי הרבה לא אוכל לממן מזה.
אז ככה מצאתי את עצמי הולכת לשיעורי בלט בסטודיו ומלווה את השיעורים בפסנתר בסוף החודש היה לי מספיק כסף ללכת לבוטיקים "המיוחדים" בנחלת שבעה בירושלים ולקנות לי חולצות קטיפה וסאטין ומכנסיים מיוחדים (כי די לא יכולתי לסבול שמלות וחצאיות שדחפו אותי לתוכן עד כמעט גיל 14). באותה תקופה הרוב התלבשו בג'י נסים וטריקו ואני רציתי להיות "שונה". גם הטריקו שלי היה מ"סטפאנל" חברה אופנה מספרד שנחתה בארץ באמצע שנות ה-80.
מאז היו לי תקופות של "רעב" תמידי לבגדים חדשים וגם תקופות יותר רגועות. אפשר להבין את הסלידה שליוותה אותי שנים מבגדים יד שנייה ומסיבות החלפות גם סלידה משמלות וחצאיות, מאז קצת השלמתי עם עצמי הפנימי והפנמתי שאפשר גם ככה וגם ככה...גם חצאית וגם מכנסיים.

הלוק הראשון שלי בחצאית מראה לי כמה אני שלמה עם לבישת החצאית הזאת

חולצה: בורדו, חצאית: אסוס (ישנה נושנה), נעליים: פליי פוט ותכשיטים: שלי דהרי

לוק שני במכנסיים, הכל שחור בסיסי ועל הכל מנצחת השכמייה הנהדרת של "נומה" שכיום עולה 50 ש"ח!!! מהרו ורוצו לרכוש אותה במחיר מצחיק שכזה.

שכמיה: נומה,נעליים: עלי אקספרס, תכשיטים: ישנים מכל מקום

הלוק האחרון שלי להיום הוא של שמלת קטיפה מאסוס שלבשתי אותה לערב השנה האזרחית החדשה, (שמתי לינק לשמלה למי שמעוניינת בה מתחת לתמונה רק ללחוץ על "אסוס"), מכיוון שהלכתי על לוק קלסי, השתמשתי בתכשיטים ותיקים של סברובסקי מוכספים ומגפונים של דניאלה להבי מלפני כמה עונות.

שמלה: אסוס, מגפונים: דניאלה להבי (ישן), תכשיטים: סברובסקי, תיק: סיגלית וונש

ועד לכאן הפוסט המפוייס שלי עם הילדות, בפעם הבאה מבטיחה גם קצת תמונות ישנות...צריך למצוא ולסרוק-:)))
שבוע טוב לכולכם.