שלום לכולכם,
רציתי להתייחס הפעם לעובדה שלכולנו יש "באגים" בראש, אנחנו מקובעים על כל מיני סטיגמות כלפי עצמנו וכלפי הסביבה וזה הורס לנו הרבה פעמים את המצב רוח, גורם לנו לתחושות לא נעימות ולעתים זה מלווה אותנו לאורך שנים.
ובהקשר שלנו של אופנה ובגדים, יש תמיד לכל אחת/אחד מאיתנו "לא" פריט שלא נלבש, גזרה שלא נתקרב אליה. כמו למשל לא נלבש פסים לרוחב כי זה משמין, מבלי להתחשב איזה מבנה גוף יש לנו. (במקרה שלי באמת עדיף לי פסים לאורך או באלכסון), לא נלבש שמלה קצרה בגלל שהרגליים שלנו לא מושלמות, לא נלך לים כי בבגד ים רואים את כל החסרונות בגוף וככה הלאה והלאה...
אצלי כמו אצל רוב האוכלוסייה היה קיבעון מסוים על מכנסיים קצרים בגזרת ברמודה. כמובן שזה קשור לאיזה טראומה שעברתי בגיל 21 כאשר מדדתי בבוטיק אפנתי בירושלים ברמודה מדהימים ופרחוניים ובחנות בדיוק ביקר את המוכרת ידיד טוב שלי מהתיכון שהתפרץ בצחוק מצלצל והודיע לי שאני נראית כמו זלמן וכדאי לי לוותר על הרעיון של ברמודה.
כמובן שיצאתי מהחנות בושה ונכלמת. שנים לא התקרבתי לפריט הזה או לכל מכנס שעבר את קו הברך. עד לפני כ 10 ימים.
היה לי זיכוי מ"עונות" שאני הסתכלתי עליו והוא הסתכל עלי במשך חדשים רבים. עד שהחלטתי שליום ההולדת שלי שחל בשבוע שעבר אלך ל"עונות" עודפים בירושלים ואנסה קצת לנגוס בזיכוי.
ושם מצאתי את הברמודה המושלמות הללו..כן, בשבילי הן מושלמות כי הן בצבע האפור האהוב עלי, נוחות בבטן לא קצרות מידי ולא צמודות מידי, והרגשתי איתן הכי יפה שיש. אז לשיפוטכם גבירותי..ורבותי אם יש כאלה בקהל. העובדה שאחרי צבא הייתי מידה 42 ועכשיו 48 לא משנה את העובדה של הבשלות וההרגשה שלי.
כמו שאתם רואים הלוק הוא בצבעים טיפה חורפיים, ייתכן שעשיתי טעות סטיילינג ששמתי שרשרת בגוונים משתלבים ולא בהירה יותר, אבל פיציתי ע"י תיק לבן שנותן ללוק קצת הקפצה ונעליים באפור בהיר של דניאלה להבי.
האאוטפיט השני שבחרתי גם כן מתמודד עם "שדים ורוחות" עם שמלונת קצת קצרצרה וקצת חשופה בכתפיים שנקנתה גם כן בזיכוי שהיה לי בעונות. היא גם כן בצבע אפור שאהוב עלי.
והלוק האחרון הפעם הוא דווקא בצבעים עליזים צבעי שמש. חצאית ממסיבת החלפות ישנה מאוד בסגנון שנות ה-50. עם חולצת בסיס מצרפת, גם כן ישנה.תיק כתום אפרסקי שמשתלב עם הנעליים שיש להם רצועה אחת בצבע דומה ושרשרת גם כן של שלי דהרי בצבעי שמש.
טוב, מקווה שנהניתם לקרוא...יום טוב ושבוע טוב לכולם
רציתי להתייחס הפעם לעובדה שלכולנו יש "באגים" בראש, אנחנו מקובעים על כל מיני סטיגמות כלפי עצמנו וכלפי הסביבה וזה הורס לנו הרבה פעמים את המצב רוח, גורם לנו לתחושות לא נעימות ולעתים זה מלווה אותנו לאורך שנים.
ובהקשר שלנו של אופנה ובגדים, יש תמיד לכל אחת/אחד מאיתנו "לא" פריט שלא נלבש, גזרה שלא נתקרב אליה. כמו למשל לא נלבש פסים לרוחב כי זה משמין, מבלי להתחשב איזה מבנה גוף יש לנו. (במקרה שלי באמת עדיף לי פסים לאורך או באלכסון), לא נלבש שמלה קצרה בגלל שהרגליים שלנו לא מושלמות, לא נלך לים כי בבגד ים רואים את כל החסרונות בגוף וככה הלאה והלאה...
אצלי כמו אצל רוב האוכלוסייה היה קיבעון מסוים על מכנסיים קצרים בגזרת ברמודה. כמובן שזה קשור לאיזה טראומה שעברתי בגיל 21 כאשר מדדתי בבוטיק אפנתי בירושלים ברמודה מדהימים ופרחוניים ובחנות בדיוק ביקר את המוכרת ידיד טוב שלי מהתיכון שהתפרץ בצחוק מצלצל והודיע לי שאני נראית כמו זלמן וכדאי לי לוותר על הרעיון של ברמודה.
כמובן שיצאתי מהחנות בושה ונכלמת. שנים לא התקרבתי לפריט הזה או לכל מכנס שעבר את קו הברך. עד לפני כ 10 ימים.
היה לי זיכוי מ"עונות" שאני הסתכלתי עליו והוא הסתכל עלי במשך חדשים רבים. עד שהחלטתי שליום ההולדת שלי שחל בשבוע שעבר אלך ל"עונות" עודפים בירושלים ואנסה קצת לנגוס בזיכוי.
ושם מצאתי את הברמודה המושלמות הללו..כן, בשבילי הן מושלמות כי הן בצבע האפור האהוב עלי, נוחות בבטן לא קצרות מידי ולא צמודות מידי, והרגשתי איתן הכי יפה שיש. אז לשיפוטכם גבירותי..ורבותי אם יש כאלה בקהל. העובדה שאחרי צבא הייתי מידה 42 ועכשיו 48 לא משנה את העובדה של הבשלות וההרגשה שלי.
 |
| ברמודה: עונות, חולצה: yoursclothing (ישנה), סנדלים: דניאלה להבי, שרשרת: סיגל ציון |
האאוטפיט השני שבחרתי גם כן מתמודד עם "שדים ורוחות" עם שמלונת קצת קצרצרה וקצת חשופה בכתפיים שנקנתה גם כן בזיכוי שהיה לי בעונות. היא גם כן בצבע אפור שאהוב עלי.
 |
| שמלה: עונות, שרשרתו עגילים: שלי דהרי, כפכפים: האש פאפיז |
טוב, מקווה שנהניתם לקרוא...יום טוב ושבוע טוב לכולם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה