רעב

 יש בי רעב...

יש בי רעב לבגדים (גם לאוכל ללא ספק) אבל בבגדים עסקינן כאן

רק לאחרונה אני יכולה לומר שיש בי רוויה מסויימת, אבל לא ככה היה לאורך השנים. תתארו לכן נערה בתחילת גיל ההתבגרות שלה, בת 12, כיתה ז', ניגשת אליה אחת מחברות הכיתה ואומרת לה: נכון שאין לך הרבה בגדים?...הנערה מתחילה לגמגם, יש לי מספיק, לא צריכה יותר, מה שצריך קונים לי...אבל לא ככה הדבר. למעשה באותן השנים לא הייתה רווחה כלכלית גדולה במשפחה.

ההורים היו עדיין עולים חדשים (6-7 שנים) לא באמת מבוססים, היתה אז מאין ביגודית כמו היום ויצו, אבל אז זה היה ארגון של יהודים אמריקאים למען עולים חדשים וזה היה ברחוב אלקלעי בלב שכונת טלביה היוקרתית, לא רחוק מתאטרון ירושלים. בשנים הראשונות בארץ ההורים היו הולכים לשם ולוקחים בגדים שתרמו יהודים אמריקאים עשירים, זה היה בחינם לגמרי, כל המשפחה התלבשה שם. אני זוכרת את עצמי בגיל 7 שרה את "מה נשתנה" בסדר פסח במוזיאון ישראל, לפני נציגות מהממשלה ולפני כ200 איש שחלקם היו עולים וחלקם תורמים. הלבישו אותי בגרביוני תחרה לבניה ושמלה, הכל מאותה ביגודית ברחוב אלקלעי. הלבישו אותי המון בשמלות, וכמה אני רציתי מכנסיים, טוב מכאן אהבתי הגדולה למכנסיים בבגרותי.

כשהייתי בכיתה ט או י' המצב היה הרבה יותר טוב וגם במקביל החל הרעב לבגדים, לליוויס, נעלי לאק וכל מיני דברים שבנות בתיכון הלכו בהם. אמא שלי ראתה את "הרעב" שיש בי לבגדים ואמרה שהיא לא יכולה לספק לי את כל מה שאני רוצה ואם אני רוצה שאחשוב איך לממן את זה. התחלתי לעשות בייביסיטר לילדים של חברים של הורים וגם מצאתי עבודה בגיל 15 בסטודיו לבלט, ליוויתי בפסנתר שעורי בלט, והאמת זאת הייתה עבודה כייפית שליוותה אותי שנים לאחר מכן, גם כשהייתי בלימודי התואר הראשון והשני. וככה יכולתי באמת לממן לי את כל החשקים שקשורים בענייני האופנה.

ממרום גילי אני יכולה להגיד שאותו משפט שנאמר לי בגיל 12, נשאר חרוך בי (כמו הרבה חוויות שאנחנו חווים בגילאים צעירים שהן משפיעות עלינו כמבוגרים) אולי זה מה שהשפיע גם על האהבה שלי לבגדים ויצירתיות בשילובים בגיל בוגר יותר.

ומה אגיד לכם, נראה לי שתמיד הייתי במרוץ אחרי בגדים מסויימים, לאורך השנים רציתי מותגים (בעיקר ישראליים כמו קדם ששון, אלמביקה וכד') אחכ ניפתח בי הרעב למותגים בינלאומיים...ונראה לי שרק עכשיו אני מתחילה לאט לאט להפנים שיש לי מספיק ואפשר גם לתרום ולהתפטר לאט לאט מבגדים. אני לא אוגרת ממש לא, עכשיו עם המצב שהיה עם המפונים תרמתי לפחות 7 שקים ענקיים של בגדים. לפני כשבוע הייתי במסיבת החלפות והבאתי 2 שקים מלאים בסחורה חדשה או כמעט חדשה שאין בי חשק ללבוש אותה. ותאמינו לי, אפילו לא הסתכלתי מה אחרות הביאו ולא לקחתי אף פריט. כאשר יצאתי ממסיבת ההחלפות הזאת ידעתי שהרעב של הבגדים מתחיל לאט לאט להיעלם. שאין בי צורך ל"עוד"...יש לי מספיק

נו טוב, לאחר פתיחה כלכך דרמטית😀 נעבור לבגדים.בואו תראו מה לבשתי היום למשל. אחד מהדברים שאני השלמתי איתם לאחרונה שאפשר בהחלט ללבוש צבע ורוד ולא להראות ברבי/ילדותית/מפגרת ומה שתרצו. חייבת לומר שהיו לי סטיגמות על הצבע שלא נדע... 

הנה אני לובשת סווטשירט חם בגוון ורוד פוקסיה של המותג לולי, מותג לבגדים צבעוניים שמגיע עד מידות מאוד גדולות שזו לי הפעם הראשונה שאני לובשת פריט שלהם.

שילבתי את הסווטשירט עם שרשרת שחור/לבן ישנה של רונן חן ועגילים תואמים, ותיק שחור, מכנסיים באפור כהה של גולף ונעלי זמש שלאופנת צ'אפלין במתכתבים עם החולצה בגוון. ככה יש פריט בגוון דומיננטי, ורק פריט אחד ושאשר האביזרים בגוונים רגועים ורק נעליים מזכירות שיש כאן דרמה ורודה. התיק השחור של DKNY מתנה מאחותי.

עוד לוק לדעתי מענין שלבשתי השבוע היה עם סריג בסגול מאוד אפנתי מעל טוניקה חמימה עם דוגמת פייזלי. גם כאן אני הולכת על פריט אחד בצבע דומיננטי והשאר בגוונים יותר רגועים. ככה יש במה לפריט שרציתי להדגיש ושאר הפריטים לא הולכים לאיבוד אלא משתלבים בכל הלוק.

הסריג ממארקס אנד ספנסר והטוניקה מקארן פרנקל, ג'ינס מH&M, ונעליים : נעלי בינגו, שרשרת: דליה גילהר. כל הפריטים לא חדשים מלבד הנעליים שהם מהעונה הנוכחית.

אני אסיים את הפוסט עם לוק שבמיוחד אהבתי לאחרונה של שמלת סריג בגוון כחול כהה של עונות ומעליה מעיל גשם קצר של זארה.

שמלה: עונות

מגפונים: רונן חן

מעיל: זארה

תכשיטים: שלי דהרי

המגפונים בגוון חום בורדו, שזהו צבע מאוד אפנתי השנה. משתלבים יפה בלוק ומתכתבים עם הגוון של הליפסטיק, מספר 473 של לוריאל.

מקווה שאהבתם את השילובים והרעיונות, שיהיה סופ"ש נעים ובשורות טובות לכולם, אמן!!!

💗

בסגנון אירופאי

 שלום לכם,

אני יודעת שלא כתבתי המון זמן, אתם גם יכולים להבין למה. המלחמה ומצב הרוח ותחושה של נושא הבלוג לא ממש רלבנטי לימים האלה. אבל שאלו אותי אנשים שקוראים אותי למה מזמן לא כתבתי אז החלטתי כן לכתוב ולמרות המצב המתוח והקשה במדינה, החיים זורמים וממשיכים כמה שאפשר בעורף. חג החנוכה כבר כאן וכולם חוגגים ומצפים לניסים.

אגיד לכם, לא יודעת אם זה קשור למצב המתוח הכללי או בכלל, אבל החודש האחרון הוא מאוד אינטנסיבי וקשה לי, קשה לי עם התאומים שלי. שניהם לא פשוטים, אבל לפחות האחד כבר התחבר לזום של לימודים ועושה שנה שנייה במשפטים. אבל השני עדיין בחיפושים עצמאיים, לומד לימודי דיג'יי ועושה הליכות אינטנסיביות שכוללות מסלולים הזויים ברגל בין תל אביב להרצליה - לרעננה וכפר סבא. גם בלילות לפעמים עושה הליכות. כנראה שזה גם מרגיע וגם מחפה על אכילה רגשית של טונה פחמימות ושוקולד שלו, ועי הליכות שומר על פאסון, כושר ולוק. אבל גם משגע אותי ודורש ממני תעצומות נפש מאוד גדולות, ככה זה כשיש בן עם ADHD וASD, כן תפקוד גבוה, אינטלגנציה וכו', אבל עדיין יש סימפטומים מתישים.

מה שנותן לי תמיד כח זה עניין של סדר יום שלי בבוקר בדרך לעבודה. קימה מוקדמת מאוד, לעיתים להליכת בוקר של 40 דקות ואז מקלחת, איפור ולבוש, שואלים אותי אם אני מתכננת מה אני אלבש יום לפני, אין לי שיטה. לפעמים מתכננת יום לפני ולפעמים מאלתרת על הבוקר, בכל מקרה זה לא לוקח לי יותר מ5 דקות להתארגן. אני מכירה את מה שיש לי בארון, אפילו שזה אולי יותר מידי. הבעייה פה אחרת, בגלל המזג אוויר הלא ברור, מאוד קשה לי החודש לבחור בגדים שממש יתאימו לעונה, כי בבוקר קר, בעבודה יש מזגנים, ולפעמים מחניק ולפעמים קר, צריך ללבוש גרבים? או לוותר כל מיני דברים קטנים ומרגיזים.

בכל מקרה שמתי לב למגמת הלבוש שלי בשבועות האחרונים. אני מתלבשת בסגנון קרוב לקלאסי, אפילו אירופאי קצת וזאת למרות המידה הגדולה שאני נושאת עלי. בד"כ הסגנון הקלאסי מזוהה עם נשים רזות, בעלות פרופורציות מדוייקות. פחות מזוהה עם שמנות, שרבות מהן (לצערי הרב) עדיין מתעסקות בלהסתיר את הגוף מאשר להדגיש מה שיפה ולהתלבש מחמיא.

הסגנון היותר אירופאי-אלגנטי- קוז'ואל, מזוהה עם ג'ינסים בגזרה קלאסית, ג'קטים, בלייזרים, תיקים יותר קשיחים. ניתן לשלב עם סניקרס למראה יומיומי או נעליי מוקסינים (loafers) שמאוד אפנתיים בשנים אחרונות, שילוב של צעיפי משי ליצירת עניין וצבע או צעיפי שיפון שמוסיפים סטייל. 

בחרתי כאן להתייחס ל3 לוקים שלכל אחד מהם יש סגנון קלאסי-אלגנטי קצת אחר, ומראה לכם שגם במידה גדולה אפשר להיות בסטייל אלגנטי אירופאי.

הלוק הראשון, עם ג'ינס כהה קלאסי ומדוייק מאוד, עם בלייזר רחב (מה שניקרא בעגה מקצועית Dad Blazer), מתחת מבצבצת חולצה מפוספסת, פסים תמיד מזוהה עם לוקים קלאסיים, צעיף שנותן צבע ומוסיף סגנון אישי ללוק, תיק עם דוגמא גיאומטרית, תיק בסגנון Tote Bag, שאלה תיקים רחבים ומלבניים שמכילים הרבה דברים, מאוד אפנתיים בשנים האחרונות. התיק מתכתב עם הנעליים עם דוגמא גיאומטרית גם כן.

חולצת פסים: אפנת פיפה

בלייזר וג'ינס: H&M, תיק: DUNE LONDON

ג'ינס כחול קלאסי מדוייק ונעלי פיגורה

הלוק השני מתאפיין בקוז'ואל יומיומי, להליכת בוקר לקפה, עבודה ללא פגישות רשמיות, סידורים או יום כיף. 

בחרתי במכנסיים זורמים מודפסים ושילבתי סריג לעונת מעבר בגווני טורכיז, ומעל ג'קט ג'ינס בגוון טורכיז שמוסיף המון אקשן ללוק וסניקרס בצבעוניות מתונה וקלאסית. הרבה נשים באירופה  (לונדון-פאריז) יוצאות עם סניקרס שיש להן מושב כבוד בשנים אחרונות, בעיקר מאז הקורונה במלתחה והם מתאימות יופי ללוק ולא צריך נעליים עדינות, כמו שמישהיא שראתה את הלוק שלי בקבוצת האופנה שלי תהתה למה סניקרס עם לוק כזה..-:))'תיק קלאסי אלגנטי בגוון נייטרלי שמתאים להכל משלים את ההופעה.

סניקרס: שופרא, מכנסיים: אלמביקה

שרשרת וחולצה: קארן פרנקל

תיק: Tamaris, Vienna

ג'קט ג'ינס: ג'אמפ ועונות

הנה לכן דוגמאות מהרשת של בלוגרית מס'1 באירופה לאופנה leonne Hanne 

וגם תמונה נוספת של פאשניסטה בפלאססייז

הלוק האחרון, הוא גם הכי אלגנטי, כולל גוונים אפורים וורודים בשילוב שאני הכי אוהבת. המכנסיים משובצים קלאסיים וחולצה בורוד עתיק עם פרחים, שילוב הדפסים. מוקסינים קלאסיים של ג'פרי קמפבל עם גוון ורוד שמתכתב עם החולצה, צעיף משי קטן פרחוני קלאסי של Vacco, מטורכיה, רשת אפנה מומחית במשי. ומעל הכל מעיל גשם קצר, בגוון קלאסי כמו מעיל טרנץ של זארה. תיק קלאסי אלגנטי של Coach

מכנסיים: M&S

חולצה: עונות

מעיל: זארה, תיק: Coach

אחרי שפירטתי והסברתי לכם הכל, מקווה שאהבתם את ההסברים, וגם ראיתם שאין מה לפחד מצבע, גזרות, שילובים, אפשר גם בפלאססייז לשחק עם צבע, גזרות וסטייל.

מקווה שיהיה סופ"ש שקט ורגוע, שיחזרו החטופים, שיפסיקו להירג לנו כל יום חיילים והמלחמה הארורה תיגמר..שבת שלום!

הגיגים בזמן מלחמה

 שלום לכם,

חשבתי לפני כמה ימים לכתוב פוסט מסכם על וינה, אבל איכשהו התמהמתי, חזרתי משם לפני כשבועיים, אבל האירועים מהשבת הקרובה טרפו לי את כל הקלפים. וינה תחכה..

מה אגיד לכם? כולנו חיים בתחושות קשות מאוד ב6 הימים האחרונים. ההפתעה, ההלם, הרציחות, חטיפות, בזיזה וביזוי. רק לחשוב על כל האנשים המסכנים שאיבדו משפחות, או משפחות שלמות שנימחקו והאנשים שמשפחותיהם נקרעו. והתחושה הכי נוראית אצלי לראות את כל האנשים שנשארו ללא בתים שאין להם לאן לחזור, שכל זיכרונותיהם נשרפו כליל. נראה לי שכאשר עוקרים אותך מהמקום שלך זה הדבר הכי קשה שיכול להיות.

אני חושבת שככל שהימים עוברים מהשבת הארורה, ככה גם מתגלים המימדים של האסון שפקד אותנו וקשה לי לחשוב על איך נוכל להתאושש מהמכה הזאת. אמנם אומרים שאחרי מלחמה תמיד מגיע שגשוג, אבל לי זה נראה ממש אבל אמיתי שעוד ימשיך ויהדהד. והכי גרוע שזה ממש לא ניגמר, היום שמעי שהעיתונאי צבי יחזקאלי מערוץ 13 אמר שכמה שאנחנו מפציצים לא הצלחנו עדיין לפגוע ביכולות הצבאיות של חמאס, לא הגענו לbase שלהם עוד. ואני ממש מאמינה לו, כי הוא מומחה לערבים ומבין היטב את התמונה. והאמת שזה מפחיד, אם פעם שהפציצו בדרום נסענו לצפון ועכשיו החיזבאללה גם פתח חזית צפונית, אמנם בקטנה, אבל לדעתי הוא מנסה לחמם מנועים אט אט.

כל המצב לא פשוט וקשה, ואני מתארת לעצמי שאין בית בשיראל שלא ניפגע/מכיר/שמע על פצועים, הרוגים או חטופים שהוא מכיר. כי הרי אנחנו מדינה קטנה שאחד מכיר את השני. לפני יומיים התבשרתי שבנו של בן כיתתי נהרג אחרי שהצליח להציל איזה 20 איש, בחור בן 20..כמה מזעזע כבר יכול להיות יותר מזה? שבחורים צעירים כלכך נהרגים, במיוחד שיש לי בבית 2 צעירים גם כן.

אצלנו ברחוב הרבה אנשים תלו כל מיני שלטים על הגדרות, "אין לנו ארץ אחרת" "אנחנו ננצח". ואותי תפס מאוד שלט: עם עתיק תמיד ינצח. יש בכתובית הזאת המון כח לדעתי.מה דעתכם?

בכלל שכל הרשת מוצפת בדגלים עם כתוביות או בלי זה נותן המון גאווה ותעצומות נפש.

אז איך אתם מתמודדים ביום יום.ץ אני אישית עובדת מהבית אל נוסעת לעבודה. שנת הלימודים האקדמית גם נידחתה ל5.11.2023, ממש 3 שבועות מהתאריך הנקוס. זה אומר שאנשים מאריכים שהמלחמה הזאת תימשך לפחות עוד כשבועיים. חייבת לומר שזה מלחיץ אבל הודפת את המחשבות ע"י צפייה בסדרות אהובות, ופחות חדשות. מספיק שאמא שלי והבנים כל הזמן צמודים לטלויזיה ואני משתדלת להסיט אותם מהחדשות ולא תמיד זה הולך. אני מבשלת כל יום, והבן שלי כפיר מבסוט מאוד מהקטע שאמא שלו בבית ויש אוכל טרי כל יום לצהרים.

אני משתדלת כל יום לצאת לסופר בחיפוש אחרי עוף, חזה עוף, המדפים די מרוקנים משימורים, אפילו מיונז נורמלי לא מצאתי. היום היה תור בסופר במחלקת הבשר כאילו אנחנו בצנע של שנו ה50. השגתי 2 מגשים של פרגיות ןהרגשתי ממש "היי"..בכלל התחושה לפי הסופרים שאנחנו ממש ברוסיה בזמן המשטר הקומוניסטי. אתמול התקשרה אלי חברה מעצבת אופנה ושאלה אם אני יכולה לארגן חבילה של בגדים לאישה שפונתה מרצועת עזה. כמובן שאירגנתי הישר חבילה והרגשתי ממש טוב ששיחררתי מהארון בגדים יפים ושיהיו מועילים. וגם תרמתי קצת כסף לחבילות לחיילים. דם אני לא יכולה לתרום בגלל צהבת זיהומית שהייתה לי בגיל 15, אבל בשביל זה הילדים שלי קיימים-:))

בשבוע הבא אצטרך חלקית לחזור לעבודה וזה מלחיץ אותי, מה מלחיץ אותי? הנסיעה באוטו שאם יהיו אזעקות בדרך, ויש לי בכ"ז לפחות 35 דקות נסיעה בכביש ללא פקקים וכאשר יש פקקים..אלוהים גדול.

בשביל ההרגשה הטובה אני גם כל יום שאני יוצאת לקניות וסידורים אני מתלבשת וקצת מתאפרת להרגשה טובה יותר ושיפור המצב רוח.

אז אופנה בזמן מלחמה - צריך בגדים נוחים ונעליים רכות ונוחות שאם צריך לרוץ לממ"ד נסתדר.

בגלל שהבלוג שלי נוגע לאופנה אז אשתף כאן את הלוק שלי...שום דבר לא חדש, סתם שמלה ישנה של yours על נעליים נוחות מweshoes, את השרשרת הבאתי מוינה וגם את התיק.

 בכל מקרה, הפורום שלי: פורום אופנה מלאה וסטייל פתוח בשבילכן נשים יקרות, לשתף, להתלונן, לשאול, לבקש וסתם לעלות פוסטים. אם זה יסייע ולו במעט להשיח את הדעת אשרי ואשריכן.

מקווה שהפוסט שלי כאן קצת יסיח את דעתכן. ושיהיו לנו רק בשורו טובות ואמן בלי שיגורים לעברינו. ואמן שישחררו את החטופיפ, הילדים, הזקנים, הבנים, בנות אחים ואחיות של כולנו.

אמן!!

תקוות גדולות

 שלום לכם,

אנחנו לקראת ראש השנה, שנה חדשה, התחדשות ותקוות חדשות. אני בטוחה שכל אחד ואחת מאיתנו תמיד מצפה לדברים חיוביים ולשנה יותר טובה מקדמתה. גם אני כמובן כמו רובנו וכולנו.

השנה ראש השנה נופל ממש יום לפני היום הולדת של התאומים שלי ולכן החלטתי בהחלטה מושכלת להעביר את ארוחת החג מערב החג לצהרים למחרת ולחגוג ביחד את שני הדאטות.  מקווה ששם למעלה יסלחו לי על כך-:)) אני רואה בדאטה הזאת סמליות וסימן לבאות ולתקוות גדולות ורוצה להאמין שיהיה לבנים שלי טוב ואם טוב להם אז גם לי יהיה יותר קל בנשמה. עברתי איתם שנה לא פשוטה, בעיקר עם לביא, ואני ממשיכה לעבור איתן מידי שבוע, הרבה אתגרים והרבה מאבקים ולא שלשני הכל הולך חלק. אבל הוא נימצא על המסלול והמטרה שלי להביא למסלול גם את אחיו.התחיל השבוע אימונים אישיים פעם בשבוע בשביל לעצב את הגוף שירד 66 ק"ג בפחות משנה. התחיל לימודי דיג'יי שבכלל לא פשוט לו האתגר של הלימודים, ואני מתפללת שזה יסתדר והוא ישרוד ויצליח לסלול לעצמו את הדרך.

מקווה השנה להגשים גם משאלות שלי..ולעמוד באתגרים שונים שהצבתי לי...מאמינה שתמיד צריך להתחיל הכל בקטנה,ומשם לגדול. הכי קשה להתחיל, כל דבר שתרצו בחיים, ההתחלות קשות ואחר כך נישאבים בזרם והכל יותר פשוט.

ואיך זה קשור לענייני אופנה? ברור שקשור. החנויות מלאות בקולקציות חדשות לחג, בבגדים שטובים כבר למעבר, אבל בחוץ עדיין חום אוגוסט פשוטו כמשעמו. לדעתי אפשר לקנות מצורה מושכלת השנה בגדים לחג. אולי להתחדש בפריט אחד שיכול לשמש גם לקיץ וגם למעבר ואולי לקנות פריטים מסוף עונה שיכולים להתאים לנו לעונת המעבר ולאביב וקיץ הבאים. כדאי תמיד להתרכז בפריטים שהם "על זמניים" בצבעים שתמיד יהיו "אפנתיים". אפשר להימנע מצבעים עזים וטרנדיים ולשלבם רק בקצוות, כמו בנעליים, שרשרת או תיק טרנדי צבעוני ולא יקר מידי.

אני מאמינה שפריט לבוש כמו "קימונו" שהתפלח למלתחה שלנו לפני כמה עונות, והתקבע במקום של כבוד, יכול לעבוד נהדר גם בחג. אפשר ללבוש אותו מעל בגדים יומיומיים והוא יכול "להקפיץ" ולשדרג כל הופעה. אפשר ללבוש קימונו מעל שמלה ללא שרוולים דקיקה ולהגיע בחג להתארח או לארח...

אז הנה התחדשתי בקימונו של המעצבת קארן פרנקל ולבשתי אותו מעל גופיה ללא שרוולים עם הדפס ומכנסי קאפרי אפורות. בחרתי בצבע כחול רויאל עם דוגמת פייזלי, הפריט בהחלט יכול להיות גם לערב וגם ליום עבודה כמו שלבשתי את זה היום. שברתי את הגוונים הכחולים בנעליים בצבע טרנדי, פוקסיה והוספתי תיק בגוון ורוד רגוע לכל הלוק.

קימונו: קארן פרנקל, תיק: גאלרי לאפייט(פאריס), נעליים: weshoes'

גופייה: פיפה, שרשרת: בעלי ז"ל

והנה וידאו שמסכם את כל הלוק:

עוד לוק שאני חושבת שמאוד יתאים לחג, גלביה, היא קלילה, מבדים נעימים והבדים יכולים להיות כלכך חגיגיים שיתאימו לארועיפ חגיגיים. זאת שלי כמובן של QueenSize שהמותג של רוני כהן שהיא המלכה של הגלביות היפות.

ומי שתרצה לרכוש באתר שלה גלביה מוזמנת להשתמש בקוד קופון אנה10 ולקבל 10% הנחה, מתנה ממני.

הנ הגלביה שלי, בגוונים צהובים עם עלים שמתאימים ממש לעכשיו, לתחילת הסתיו.

איבזרתי את השמלה בתכשיטים מוזהבים שהתאימו ללוק.

ועוד לוק נחמד ונוח שטיילתי בו בקיסריה עם אחותי והילדים שלה שביקרו בארץ בסוף אוגוסט. לבשתי חצאית משי אפרפרה. חצאית שאפשר לשלבה עם טישרט בקיץ ועם סווטשירט או חולצה חמימה בחורף בשילוב מגפונים אדג'ים או סניקרס. בקיץ בחרתי בmules, בגוון סגול שנותנות טוויסט ללוק האפרפר המונוכרומטי שבחרתי. זאת קנייה מושכלת של החצאית ופרקטית מאוד וגם חצאיות משי מאוד אפנתיות בשנה האחרונה

חצאית: טופשופ אנגליה, חולצה: נועה רובין

הצטלמתי במסעדת "הלנה" בקיסריה והנה כמה תמונות לסיום של המסעדה והנוף. מסעדה בסגנון ים תיכוני יווני.

ולסיכום הפוסט מאחלת לכולם כל מה שאתם מאחלים לעצמכם לשנה החדשה, בשורות טובות והתחלות טובות וחיוביות.

שנה טובה ומתוקה💗💙💜

נוסטלגיה ואוגוסט רותח

 שלום לכם, מקווה שאתם שורדים את הקיץ הקשה שנפל עלינו השנה. אני באמת לא זוכרת חום כזה, ועוד בתוספת לחות. לא פלא שהמון אנשים סביבי לא מרגישים טוב במיוחד עקב מזג האוויר הזה.

אני אומרת שמזל שיש מזגנים אצלנו בארץ בכל מקום ולכן החום עוד איכשהו ניסבל..מאוד קשה להתלבש יפה ואסתטי במזג האוויר הזה אני יודעת ובכל זאת מאוד חשוב גם כאשר 36 מעלות על לחות 70 אחוז לשמור על צלם אנוש ולא להיגרר לכל מיני מלבושים שחושבים שכמה שפחות לובשים פחות חם, זה ממש לא מדוייק. אתמול ראיתי אבא ו2 ילדים עוברים את הכביש, הילדים בגיל העשרה. נערה כבת 16 לבשה חולצת טריקו גדולה ואוברסייז מוגזם שכיסתה את החלק העליון שלה שהיה ברור שהיא מנסה לכסות את הגוף (היא לא היית שמנה, היא הייתה טיפונת אולי מלאה במושגים של היום משהו סביב מידה 40) ומתחת לחולצה? אלוהים ישמור,,,כנראה איזה מכנסונים שפשוט לא רואים אותם או רואים חצי ישבן בחוץ. אז סבבה, אני לא מנסה להתחסד או להיות כאן משמרות הצניעות אבל דחילאק זה כאילו לא אסתטי בעליל..ואיכשהו זה זרק אותי מלא שנים אחורה, לכיתה יב' שאני נוסעת באוטובוס מהתיכון היוקרתי שלי בבית וגן בירושלים לכיוון שכונת גילה למורה לתאוריה מוסיקלית ביחד עם חברה לכיתה שגרה שם, בחורה ממוצא אמריקאי, שקראו לה בעברית אביבה וממש לא אהבה את זה, אני לא זוכרת את שמה האמיתי. אני רק זוכרת שהייתי מאין שותפה לגורל עם אביבה...אביבה הייתה בלונדינית גבוהה ומרשימה מעל 1.70 וחטובה והזמינה אותי מלא לתצוגות האופנה שלה במלון לרום. היא הייתה רוקדת בלט קלאסי ואני ניגנתי על פסנתר והמחנכת השובניסטית שלנו הייתה לועגת לנו..." מה העתיד שלכן בנות? את תנגני בכינור בככר ציון ואת תרקדי לצלילי הכינור בכיכר.." מהמם נכון?? נו טוב...לא יודעת מה עלה בגורלה של אביבה אבל אני יודעת מה עלה בגורלי..😃

ולמה אני ניזכרתי בה? כי כאשר האוטובוס שלנו היה חולף ברחוב יפו, אביבה (בתור המבינה באופנה בגלל היותה דוגמנית חובבת) הייתה מסתכלת מחוץ לחלון ואומרת לי: תראי איך אנשים מתלבשים, אין להם כבוד לגוף שלהם, כזאת זילות וחוסר טעם..איכשהו המשפט נחרט לי בראש אין לו מושג למה...אפרופו אביבה או איך שקראו לה באמת..ניפגשנו בפגישת מחזור אחרי 20 שנה והייתה נראית כמו מישהיא שגרה בקומונה, סגפנית וחסרת חן לגמרי...ואולי הסטנדרטים שלי בעניין הערצת יופי השתנו??

אז בכל זאת מה לבשתי בימים חמים כאלה? אז נתחיל דווקא מהיום, מכייון שהמזגן בעבודה מוכיח את עצמו היטב ואפילו אם יורשה לי לומר...קרררר אז הרשתי לעצמי שמלת ויסקוזה עם שרוול עד המרפק. השמלה מזכירה לי תמונות של הצייר גוסטב מירו דוגמה קוביסטית. והנה לכן טיפ: אם יש דוגמה שחוזרת על עצמה בשמלה ואת רוצה פחות להבליט אזורים "בעייתיים" בגוף, זאת השיטה. דוגמא חוזרת לאורך כל הבגד. ואל תפחדי - זה לא "מגדיל" אותך!!

לשמלה הוספתי נעליים עם דוגמא גם כן קצת אבסטרקטית, גיאומטרית. שימו לב לגווני התכלת בשמלה ונעליים. התכלת הוא צבע מאוד פופולארי הקיץ והוא מופיע בנעליים, בגדים ותיקים הרבה מאוד.

שמלה: ML
שרשרת: Anava

נעליים: אורן וקסלר
תיק: רונן חן

לוק נוסף בגוונים מאוד עזים שאהבתי החודש. מאוד מתאים לעבודה במזגן. שילוב של ירוק וסגול חציל שהוא צבע נדיר מאוד ואני מאוד מתחברת אליו.

מכנסיים וחולצה: Noa Rubin

תכשיטים: Niv Jewelry

נעליים: שופרא

ו2 לוקים שממש מתאימים לא רק למזגן אלא גם לטיול בחוץ האחד ורוד בהשראת הסרט "ברבי" והשני ירקרק אפרפר לטיול בצפון הארץ

חולצה: פיפה, מכנסיים: אלמביקה, ישנים נושנים
תיק: Jacquemus, נעליים: we shoes

חולצה ממותג שכבר ניסגר ומכנסיים: Queensize
סניקרס: מלונדון

שימו לב לתיק הקש בשילוב ורוד, תיקי קש הם טרנד שהחל לפני כמה עונות והשנה חזק במיוחד. ותיק גדול כמו tote bag, מאוד פופולארי ואפנתי. וכמובן הצבע הורוד שיש לו עדנה בשנים האחרונות, בעיקר פוקסיה שבא לידי ביטוי בנעליים. 

טיפ: אם לבשתי חולצה בגוון ורוד בהיר וגם התיק ורדרד משהו, הדגשתי אם הורוד עי הנעליים בורוד פוקסיה. (ורוד דומיננטי)

הלוק השני בגוונים נוחים שמתאימים לטיול ובחירת בדים דקיקים ביותר של כותנה עם קצת ויסקוזה. 2 הלוקים מתאיטמים גם לשיטוט בחוץ (לפחות במחצית הראשונה של היום)

טוב, אז עד כאן להיום, מקווה שאהבתם את החפירות, הטיפים והלוקים. רוצים עוד טיפים? תעכבו בפורום בפייסבוק: פורום אופנה מלאה וסטייל וגם באינסטגרם: www.instagram.com/Anettdk7

סופ"ש נעים ואולי טיפה צונן?

קיץ אסתטי

 שלום לכם ובעיקר לכן,

איך שאני לא מסובבת את זה, תמיד יוצא לי לכתוב בערך פעם בחודש פוסט מרוכז, מנסה יותר אבל לא תמיד זה הולך. אז מה היה לנו החודש? חייבת לומר שהיה לי חודש מאוד אינטנסיבי בבית עם התאום של ה ADHD וה ASD...נראה לי שכל החודש נשאבתי סביבו, כולל יום בטר"ם כי הוא התייבש מהליכות שלו והחום הרי מתיש. וסביב כל הצרות שעשה לי ותאמינו לי לא מתבכיינת אבל לא פשוט כאן, ניזכרתי במשהוא שאמרה לי בת של חברים שלומדת חינוך מיוחד. היא אמרה לי לפני כשנה: אנה לא סתם ניבחרת להיות אמא שלו, יש לך משימה, מטרה והכלה שרק את מסוגלת לתת לו...השבוע מאוד התחברתי לזה במיוחד כי ניזכרתי שכאשר התאומים היו בני 3 וכבר אז לא היה קל עם שניהם בכלל (אבל מה זה ילדים קטנים? זה צרות קטנות, וכאשר גדלים גם הצרות גדלות) הלכתי לאיזה מתקשרת בהרצליה לדבר על הילדים והיא אמרה לי שהתאום הזה עם הADHD , הוא נשמה חדשה, צעירה ותמימה וראשונית בניגוד לשני ולכן הרבה יותר ילדותי וזקוק ליותר הכלה. אז תגידו שאני משוגעת שמאמינה לכל מיני כאלה, אבל אז בתקופה ההיא זה התאים לי.

בכל מקרה, לךמה אני מספרת לכם את זה? שאני מאמינה שלכל אחד מאיתנו יש ייעוד בחיים, זה לא חייב להיות משהו גדול וגרנדיוזי, זה יכול להיות גם משהו קטן ואישי, העיקר שנגשים את עצמנו דרכו. ואיך כל זה מתקשר לאופנה ולנושא הבלוג? אז הנה זה בא...מאמינה שיש לי מטרה גם בתחום הזה, להראות לנשים במגוון גילאים ובמגוון מידות, כן, כן גם במידות גדולות אמיתיות שאפשר להתלבש יפה, אפנתי, טרנדי, אסתטי והכי חשוב שהוציא את הפלוס האמיתי מעצמנו. כי כאשר את נראית יפה, גם המצב רוח שלך משתפר, גם הנראות שלך כלפי הסביבה. את לא צריכה שכל העולם יידע מה יש לך שם בפנים. כי תאמיני לי שברגע שאת מרגישה שאת נראית אסתטי ויפה גם הרגשת החרא שלך תשתפר..

אז מה לבשתי היום? היום חם בצורה קיצונית, הבטיחו איזה גל חום נוראי, כל השבוע חשבתי שאלבש את שמלת הפשתן הקלילה הזאת שהבאתי מC&A מברלין בשנה שעברה. היא כלכך נעימה, הפסים הארוכים שלה מחמיאים מאוד לגזרה מלאה, היא לא ניצמדת והספתי לה סניקרס ישנים שקניתי בבחירות ה1 למרץ 2020 (זוכרת) בטיול עם בעלי ז"ל בטירה, בחנות של מותגי ספורט. עלו לי גרושים אבל מאוד התחברתי אליהן, כי הם סניקרס עדינות ונשיות מאוד.

התיק מרונן חן, השרשרת מדפני מאור בלסקי מלפני שנים ומשקפי שמש של שגית שליו.

לוק נוסף שמאוד אהבתי מהזמן האחרון, הוא של שמלת פסים כחול/לבן שהתכווצה בכביסה והפכה לעליונית. אני מאמינה מאוד בניצול הפריטים בארון מבלי לצאת לשופינג אימפולסיבי ולכן מאוד התאים לי הלוק הנקי של הכחול לבן הזה.

העליונית מSHEIN, הטישריט בסיסית מH&M, המכנסיים של היבואנית חני קליין והתיק מגלריה 27 בירושלים

ולוק אחרון לפעם הזאת שבחרתי ממגון הלוקים הוא של שמלה קלילה מויסקוזה של רוניכהן למותג QueenSize,

שמלה ממש מיוחתד בגלל הצבע וגזרה. זאת גזרת A מתרחבת טיפה מהחזה, אבל מחמיאה לגוף נשי מלא, ולמעשה לא רק אלא גם לכל מבנה. למעשה גזרה קלאסית ומחמיאה לכמעט כל אישה.

למעשה הלבשתי כאן לפי פלטת הצבעים האפנתית מאוד באביב/קיץ 2023, סגלגל, ורוד וצהוב, ראו את האינטרפקטציה שלי להרכב הצבעים הזה.

אז מה חשבתם על הלוקים ובכלל, אשמח לשמוע ולענות על כל שאלה שתרצו..

שיהיה סופ"ש רגוע ושנישמע רק בשורות טובות

💗💙